הָאוֹמֵר "מִשְׁקָלִי עָלַי", נוֹתֵן מִשְׁקָלוֹ – אִם כֶּסֶף, כֶּסֶף, אִם זָהָב, זָהָב. מַעֲשֶׂה בְּאִמָּהּ שֶׁל יִרְמַטְיָה שֶׁאָמְרָה "מִשְׁקַל בִּתִּי עָלַי", וְעָלְתָה לִירוּשָׁלַיִם, וּשְׁקָלוּהָ וְנָתְנָה מִשְׁקָלָהּ זָהָב.

"מִשְׁקַל יָדִי עָלַי" – רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מְמַלֵּא חָבִית מַיִם וּמַכְנִיסָהּ עַד מַרְפֵּקוֹ, וְשׁוֹקֵל בְּשַׂר חֲמוֹר וְגִידִין וַעֲצָמוֹת וְנוֹתֵן לְתוֹכָהּ עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לְכַוֵּון בָּשָׂר כְּנֶגֶד בָּשָׂר, וַעֲצָמוֹת כְּנֶגֶד עֲצָמוֹת! אֶלָּא שָׁמִין אֶת הַיָּד כַּמָּה הִיא רְאוּיָה לִשְׁקוֹל.

"דְּמֵי יָדִי עָלַי", שָׁמִין אוֹתוֹ כַּמָּה הוּא שָׁוֶה בְּיָד, וְכַמָּה הוּא שָׁוֶה בְּלֹא יָד. זֶה חוֹמֶר בַּנְּדָרִים מִבָּעֲרָכִין.

וְחוֹמֶר בָּעֲרָכִין מִבַּנְּדָרִים כֵּיצַד? הָאוֹמֵר "עֶרְכִּי עָלַי" וָמֵת, יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁין. "דָּמַי עָלַי" וָמֵת, לֹא יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁים, שֶׁאֵין דָּמִים לַמֵּתִים.

"עֵרֶךְ יָדִי וְעֵרֶךְ רַגְלִי עָלַי", לֹא אָמַר כְּלוּם. "עֵרֶךְ רֹאשִׁי וְעֵרֶךְ כְּבֵדִי עָלַי", נוֹתֵן עֵרֶךְ כּוּלּוֹ. זֶה הַכְּלָל: דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ, נוֹתֵן עֵרֶךְ כּוּלּוֹ.

"חֲצִי עֶרְכִּי עָלַי", נוֹתֵן חֲצִי עֶרְכּוֹ. "עֵרֶךְ חֶצְיִי עָלַי", נוֹתֵן עֵרֶךְ כּוּלּוֹ. "חֲצִי דָּמַי עָלַי", נוֹתֵן חֲצִי דָמָיו. "דְּמֵי חֶצְיִי עָלַי", נוֹתֵן דְּמֵי כּוּלּוֹ. זֶה הַכְּלָל: דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ, נוֹתֵן עֵרֶךְ כּוּלּוֹ.

הָאוֹמֵר "עֶרְכּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי עָלַי" – מֵת הַנּוֹדֵר וְהַנִּדָּר, יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁין. "דָּמָיו שֶׁל פְּלוֹנִי עָלַי" – מֵת הַנּוֹדֵר, יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁין. מֵת הַנִּדָּר, לֹא יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁין, שֶׁאֵין דָּמִים לַמֵּתִים.

"שׁוֹר זֶה עוֹלָה", "בַּיִת זֶה קָרְבָּן" – מֵת הַשּׁוֹר וְנָפַל הַבַּיִת, אֵינוֹ חַיָּיב לְשַׁלֵּם. "דְּמֵי שׁוֹר זֶה עָלַי עוֹלָה", אוֹ "דְּמֵי בַּיִת זֶה עָלַי קָרְבָּן" – מֵת הַשּׁוֹר וְנָפַל הַבַּיִת, חַיָּיב לְשַׁלֵּם.

חַיָּיבֵי עֲרָכִים מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן. חַיָּיבֵי חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן. חַיָּיבֵי עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מִתְכַּפֵּר לוֹ עַד שֶׁיִּתְרַצֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לִרְצוֹנוֹ" – כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר "רוֹצֶה אָנִי". וְכֵן אַתָּה אוֹמֵר בְּגִטֵּי נָשִׁים, כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר "רוֹצֶה אָנִי".