בבא מציעא
פרק ו׳

הַשּׂוֹכֵר אֶת הָאוּמָּנִין וְהִטְעוּ זֶה אֶת זֶה, אֵין לָהֶם זֶה עַל זֶה אֶלָּא תַּרְעוֹמֶת. שָׂכַר אֶת הַחַמָּר וְאֶת הַקַּדָּר לְהָבִיא פִּרְיָפָרִין וַחֲלִילִים לַכַּלָּה אוֹ לַמֵּת, וּפוֹעֲלִין לְהַעֲלוֹת פִּשְׁתָּנוֹ מִן הַמִּשְׁרָה, וְכָל דָּבָר שֶׁאָבֵד, וְחָזְרוּ בָּהֶן, מְקוֹם שֶׁאֵין שָׁם אָדָם, שׂוֹכֵר עֲלֵיהֶן אוֹ מַטְעָן.

הַשּׂוֹכֵר אֶת הָאוּמָּנִין וְחָזְרוּ בָּהֶן, יָדָן עַל הַתַּחְתּוֹנָה. אִם בַּעַל הַבַּיִת חוֹזֵר בּוֹ, יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה. כָּל הַמְשַׁנֶּה, יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה. וְכָל הַחוֹזֵר בּוֹ, יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה.

הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לְהוֹלִיכָהּ בָּהָר וְהוֹלִיכָהּ בַּבִּקְעָה, בַּבִּקְעָה וְהוֹלִיכָהּ בָּהָר, אֲפִילּוּ זוֹ עֶשֶׂר מִילִין וְזוֹ עֶשֶׂר מִילִין, וָמֵתָה, חַיָּיב.

הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר וְהִבְרִיקָה, אוֹ שֶׁנַּעֲשֵׂית אַנְגַּרְיָא, אוֹמֵר לוֹ: "הֲרֵי שֶׁלָּךְ לְפָנֶיךָ. מֵתָה אוֹ נִשְׁבְּרָה, חַיָּיב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר.

הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לְהוֹלִיכָהּ בָּהָר וְהוֹלִיכָהּ בַּבִּקְעָה, אִם הֶחֱלִיקָה, פָּטוּר, וְאִם הוּחַמָּה, חַיָּיב. לְהוֹלִיכָהּ בַּבִּקְעָה וְהוֹלִיכָהּ בָּהָר, אִם הֶחֱלִיקָה, חַיָּיב, וְאִם הוּחַמָּה, פָּטוּר. אִם מֵחֲמַת הַמַּעֲלָה, חַיָּיב.

הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפָּרָה לַחֲרוֹשׁ בָּהָר וְחָרַשׁ בַּבִּקְעָה, אִם נִשְׁבַּר הַקַּנְקַן, פָּטוּר. בַּבִּקְעָה וְחָרַשׁ בָּהָר, אִם נִשְׁבַּר הַקַּנְקַן, חַיָּיב. לָדוּשׁ בַּקִּטְנִית וְדָשׁ בַּתְּבוּאָה, פָּטוּר, לָדוּשׁ בַּתְּבוּאָה וְדָשׁ בַּקִּטְנִית, חַיָּיב, מִפְּנֵי שֶׁהַקִּטְנִית מַחֲלֶקֶת.

הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לְהָבִיא עָלֶיהָ חִיטִּים וְהֵבִיא עָלֶיהָ שְׂעוֹרִים, חַיָּיב. תְּבוּאָה וְהֵבִיא עָלֶיהָ תֶּבֶן, חַיָּיב, מִפְּנֵי שֶׁהַנֶּפַח קָשֶׁה לַמַּשְּׂאוֹי. לְהָבִיא לֶתֶךְ חִיטִּים וְהֵבִיא לֶתֶךְ שְׂעוֹרִים, פָּטוּר. וְאִם הוֹסִיף עַל מַשָּׂאוֹ, חַיָּיב. וְכַמָּה יוֹסִיף עַל מַשָּׂאוֹ וִיהֵא חַיָּיב. סוּמְכוֹס אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: סְאָה לַגָּמָל, שְׁלשָׁה קַבִּין לַחֲמוֹר.

כָּל הָאוּמָּנִין שׁוֹמְרֵי שָׂכָר הֵן. וְכוּלָּן שֶׁאָמְרוּ: "טוֹל אֶת שֶׁלָּךְ וְהָבֵא מָעוֹת" – שׁוֹמֵר חִינָּם. "שְׁמוֹר לִי וְאֶשְׁמוֹר לָךְ" – שׁוֹמֵר שָׂכָר. "שְׁמוֹר לִי", וְאָמַר לוֹ: "הַנַּח לְפָנַי" – שׁוֹמֵר חִינָּם.

הִלְוָהוּ עַל הַמַּשְׁכּוֹן – שׁוֹמֵר שָׂכָר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הִלְוָהוּ מָעוֹת – שׁוֹמֵר חִינָּם. הִלְוָהוּ פֵּירוֹת – שׁוֹמֵר שָׂכָר. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: מוּתָּר אָדָם לְהַשְׂכִּיר מַשְׁכּוֹנוֹ שֶׁל עָנִי לִהְיוֹת פּוֹסֵק עָלָיו וְהוֹלֵךְ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמֵשִׁיב אֲבֵידָה.

הַמַּעֲבִיר חָבִית מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּשְׁבָרָהּ, בֵּין שׁוֹמֵר חִינָּם בֵּין שׁוֹמֵר שָׂכָר, יִשָּׁבֵעַ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זֶה וְזֶה יִשָּׁבַע, וְתָמֵהַּ אֲנִי אִם יְכוֹלִין זֶה וָזֶה לְהִשָּׁבֵעַ.