אוֹכְלִין עֲרַאי מִן הָעִיסָּה עַד שֶׁתִּתְגַּלְגֵּל בַּחִיטִּים וְתִטַּמְטֵם בַּשְּׂעוֹרִים. גִּלְגְּלָה בַּחִיטִּים וְטִמְטְמָה בַּשְּׂעוֹרִים, הָאוֹכֵל מִמֶּנָּה חַיָּיב מִיתָה. כֵּיוָן שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת אֶת הַמַּיִם, מַגְבַּהַת חַלָּתָהּ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא חֲמֵשֶׁת רְבָעִים קֶמַח.

נִדְמְעָה עִיסָּתָהּ עַד שֶׁלֹּא גִּלְגְּלָה, פְּטוּרָה, שֶׁהַמְּדוּמָּע פָּטוּר. וּמִשֶּׁגִּלְגְּלָה חַיֶּיבֶת. נוֹלַד לָהּ סְפֵק טוּמְאָה – עַד שֶׁלֹּא גִּּלְגְּלָה תֵּעָשֶׂה בְּטוּמְאָה, וּמִשֶּׁגִּלְגְּלָה תֵּעָשֶׂה בְּטָהֳרָה.

הִקְדִּישָׁה עִיסָּתָהּ עַד שֶׁלֹּא גִּלְגְּלָה וּפְדָאַתָּה, חַיֶּיבֶת. מִשֶּׁגִּלְגְּלָה וּפְדָאַתָּה, חַיֶּיבֶת. הִקְדִּישַׁתָּה עַד שֶׁלֹּא גִּלְגְּלָה וְגִלְגְּלָהּ הַגִּזְבָּר, וְאַחַר כָּךְ פְּדָאַתָּה, פְּטוּרָה, שֶׁבִּשְׁעַת חוֹבָתָהּ הָיְתָה פְּטוּרָה.

כַּיּוֹצֵא בּוֹ: הַמַּקְדִּישׁ פֵּירוֹתָיו עַד שֶׁלֹּא בָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת וּפְדָאָן, חַיָּיבִין. מִשֶּׁבָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת וּפְדָאָן, חַיָּיבִין. הִקְדִּישָׁן עַד שֶׁלֹּא נִגְמְרוּ וּגְמָרָן הַגִּזְבָּר, וְאַחַר כָּךְ פְּדָאָן, פְּטוּרִין, שֶׁבִּשְׁעַת חוֹבָתָן הָיוּ פְּטוּרִין.

נָכְרִי שֶׁנָּתַן לְיִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת לוֹ עִיסָּה, פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה. נְתָנָהּ לוֹ מַתָּנָה – עַד שֶׁלֹּא גִּלְגֵּל חַיָּיב, וּמִשֶּׁגִּלְגֵּל פָּטוּר. הָעוֹשֶׂה עִיסָּה עִם הַנָּכְרִי, אִם אֵין בְּשֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּשִׁיעוּר חַלָּה, פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה.

גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּיר וְהָיְתָה לוֹ עִיסָּה – נַעֲשֵׂית עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיֵּיר פָּטוּר, וּמִשֶּׁנִּתְגַיֵּיר חַיָּיב. וְאִם סָפֵק חַיָּיב, וְאֵין חַיָּיבִין עָלֶיהָ חוֹמֶשׁ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַקְּרִימָה בַּתַּנּוּר.

הָעוֹשֶׂה עִיסָּה מִן הַחִיטִּים וּמִן הָאוֹרֶז – אִם יֶשׁ בָּהּ טַעַם דָּגָן חַיֶּיבֶת בַּחַלָּה, וְיוֹצֵא בָּהּ אָדָם יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח. וְאִם אֵין בָּהּ טַעַם דָּגָן אֵינָהּ חַיֶּיבֶת בַּחַלָּה, וְאֵין אָדָם יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח.

הַנּוֹטֵל שְׂאוֹר מֵעִיסָּה שֶׁלֹּא הוּרְמָה חַלָּתָהּ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ עִיסָּה שֶׁהוּרְמָה חַלָּתָהּ – אִם יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה מִמָּקוֹם אַחֵר, מוֹצִיא לְפִי חֶשְׁבּוֹן, וְאִם לַאו, מוֹצִיא חַלָּה אַחַת עַל הַכֹּל.

כַּיּוֹצֵא בּוֹ: זֵיתֵי מָסִיק שֶׁנִּתְעָרְבוּ עִם זֵיתֵי נִיקּוּף, עִנְּבֵי בָּצִיר עִם עִנְּבֵי עוֹלֵלוֹת – אִם יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה מִמָּקוֹם אַחֵר מוֹצִיא לְפִי חֶשְׁבּוֹן, וְאִם לַאו, מוֹצִיא תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר לַכֹּל, וְהַשְּׁאָר מַעֲשֵׂר וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי לְפִי חֶשְׁבּוֹן.

הַנּוֹטֵל שְׂאוֹר מֵעִיסַּת חִיטִּים וְנוֹתֵן לְתוֹךְ עִיסַּת אוֹרֶז – אִם יֶשׁ בָּהּ טַעַם דָּגָן חַיֶּיבֶת בַּחַלָּה, וְאִם לַאו, פְּטוּרָה. אִם כֵּן, לָמָּה אָמְרוּ הַטֶּבֶל אוֹסֵר כָּל שֶׁהוּא? מִין בְּמִינוֹ. וְשֶׁלֹּא בְּמִינוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם.