דמאי
פרק ב׳

וְאֵלּוּ דְבָרִים מִתְעַשְּׂרִין דְּמַאי בְּכָל מָקוֹם: הַדְּבֵילָה, וְהַתְּמָרִים, וְהֶחָרוּבִים, וְהָאוֹרֶז, וְהַכַּמּוֹן. הָאוֹרֶז שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ, כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ מִמֶּנּוּ פָּטוּר.

הַמְקַבֵּל עָלָיו לִהְיוֹת נֶאֱמָן, מְעַשֵּׂר אֶת שֶׁהוּא אוֹכֵל, וְאֶת שֶׁהוּא מוֹכֵר, וְאֶת שֶׁהוּא לוֹקֵחַ, וְאֵינוֹ מִתְאָרֵחַ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הַמִּתְאָרֵחַ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ נֶאֱמָן. אָמְרוּ לוֹ: עַל עַצְמוֹ אֵינוֹ נֶאֱמָן, כֵּיצַד יְהֵא נֶאֱמָן עַל שֶׁל אֲחֵרִים!

הַמְקַבֵּל עָלָיו לִהְיוֹת חָבֵר, אֵינוֹ מוֹכֵר לְעַם הָאָרֶץ לַח וְיָבֵשׁ, וְאֵינוֹ לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ לַח, וְאֵינוֹ מִתְאָרֵח אֵצֶל עַם הָאָרֶץ, וְלֹא מְאָרְחוֹ אֶצְלוֹ בִּכְסוּתוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף לֹא יְגַדֵּל בְּהֵמָה דַקָּה, וְלֹא יְהֵא פָּרוּץ בִּנְדָרִים וּבִשְׂחוֹק, וְלֹא יְהֵא מִיטַּמֵּא לְמֵתִים, וּמְשַׁמֵּשׁ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. אָמְרוּ לוֹ: לֹא בָּאוּ אֵלּוּ לַכְּלָל.

הַנַּחְתּוֹמִים לֹא חִיְּיבוּ אוֹתָם חֲכָמִים לְהַפְרִישׁ אֶלָּא כְּדֵי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה. הַחֶנְוָנִים אֵינָן רַשָּׁאִין לִמְכּוֹר אֶת הַדְּמַאי. כָּל הַמַּשְׁפִּיעִין בְּמִידָּה גַסָּה, רַשָּׁאִין לִמְכּוֹר אֶת הַדְּמַאי. אֵילוּ הֵן הַמַּשְׁפִּיעִין בְּמִידָּה גַסָּה? כְּגוֹן הַסִּיטוֹנוֹת וּמוֹכְרֵי תְּבוּאָה.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵת שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִמָּדֵד בְּגַסָּה וּמְדָדוֹ בְּדַקָּה, טְפֵילָה דַקָּה לַגַּסָּה. אֵת שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִמָּדֵד בְּדַקָּה וּמְדָדוֹ בַּגַסָּה, טְפֵילָה גַסָּה לַדַּקָּה. אֵיזוֹ הִיא מִידָּה גַסָּה? בְּיָבֵשׁ שְׁלוֹשֶׁת קַבִּין, וּבְלַח דִּינָר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: סַלֵּי תְּאֵנִים וְסַלֵּי עֲנָבִים וְקוּפּוֹת שֶׁל יָרָק, כָּל זְמַן שֶׁהוּא מוֹכְרָן אַכְסָרָה, פָּטוּר.