גיטין פרק ז׳ - שינון בעל פה

גיטין
פרק ז׳

מִי שֶׁאֲחָזוֹ קוּרְדְּיָיקוֹס וְאָמַר "כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי", לֹא אָמַר כְּלוּם. אָמַר "כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי" וַאֲחָזוֹ קוּרְדְּיָיקוֹס, וְחָזַר וְאָמַר "אַל תִּכְתּוֹבוּ", אֵין דְּבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים כְּלוּם. נִשְׁתַּתַּק, וְאָמְרוּ לוֹ: נִכְתּוֹב גֵּט לְאִשְׁתֶּךָ? וְהִרְכִּין בְּרֹאשׁוֹ – בּוֹדְקִין אוֹתוֹ שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים. אִם אָמַר עַל לַאו לַאו וְעַל הֵן הֵן, הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתֵּנוּ.

אָמְרוּ לוֹ: נִכְתּוֹב גֵּט לְאִשְׁתֶּךָ? וְאָמַר לָהֶם "כְּתוֹבוּ" – אָמְרוּ לַסּוֹפֵר וְכָתַב, וְלָעֵדִים וְחָתְמוּ, אַף עַל פִּי שֶׁכְּתָבוּהוּ וַחֲתָמוּהוּ וּנְתָנוּהוּ לוֹ, וְחָזַר וּנְתָנוֹ לָהּ, הֲרֵי הַגֵּט בָּטֵל, עַד שֶׁיֹּאמַר לַסּוֹפֵר "כְּתוֹב", וְלָעֵדִים "חֲתוֹמוּ".

"זֶה גִיטֵּךְ אִם מַתִּי", "זֶה גִיטֵּךְ אִם מַתִּי מֵחוֹלִי זֶה", "זֶה גִיטֵּךְ לְאַחַר מִיתָה", לֹא אָמַר כְּלוּם. "מֵהַיּוֹם אִם מַתִּי", "מֵעַכְשָׁיו אִם מַתִּי", הֲרֵי זֶה גֵּט. "מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה", גֵּט וְאֵינוֹ גֵט – אִם מֵת, חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת. "זֶה גִיטֵּךְ מֵהַיּוֹם אִם מַתִּי מֵחוֹלִי זֶה", וְעָמַד וְהָלַךְ בַּשּׁוּק וְחָלָה וָמֵת, אוֹמְדִין אוֹתוֹ – אִם מֵחֲמַת חוֹלִי הָרִאשׁוֹן מֵת, הֲרֵי זֶה גֵּט, וְאִם לַאו, אֵינוֹ גֵט.

לֹא תִּתְיַיחֵד עִמּוֹ אֶלָּא בִּפְנֵי עֵדִים, אֲפִילּוּ עֶבֶד, אֲפִילּוּ שִׁפְחָה, חוּץ מִשִּׁפְחָתָהּ מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ גַּס בָּהּ בְּשִׁפְחָתָהּ. מַה הִיא בְּאוֹתָן הַיָּמִים? רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּאֵשֶׁת אִישׁ לְכָל דְּבָרֶיהָ, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת.

"הֲרֵי זֶה גִיטֵּךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִים זוּז", הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת וְתִתֵּן. "עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מִכָּאן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם" – אִם נָתְנָה לוֹ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, מְגוֹרֶשֶׁת, וְאִם לַאו, אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: מַעֲשֶׂה בְּצַיְידָּן בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ "הֲרֵי זֶה גִיטֵּךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי אִיצְטְלִיתִי", וְאָבְדָה אִיצְטְלִיתוֹ, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: תִּתֵּן לוֹ אֶת דָּמֶיהָ.

"הֲרֵי זֶה גִיטֵּךְ עַל מְנָת שֶׁתְּשַׁמְּשִׁי אֶת אַבָּא", "עַל מְנָת שֶׁתָּנִיקִי אֶת בְּנִי" – כַּמָּה הִיא מְנִיקַתּוּ? שְׁתֵּי שָׁנִים, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שְׁמוֹנָה עָשָׂר חוֹדֶשׁ – מֵת הַבֵּן אוֹ שֶׁמֵּת הָאָב, הֲרֵי זֶה גֵּט.

"הֲרֵי זֶה גִיטֵּךְ עַל מְנָת שֶׁתְּשַׁמְּשִׁי אֶת אַבָּא שְׁתֵּי שָׁנִים", "עַל מְנָת שֶׁתָּנִיקִי אֶת בְּנִי שְׁתֵּי שָׁנִים", מֵת הַבֵּן אוֹ שֶׁמֵּת הָאָב, אוֹ שֶׁאָמַר הָאָב "אִי אֶפְשִׁי שֶׁתְּשַׁמְּשֵׁנִי" שֶׁלֹּא בְּהַקְפָּדָה, אֵינוֹ גֵט. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כָּזֶה גֵּט. כְּלָל אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: כָּל עַכָּבָה שֶׁאֵינָהּ הֵימֶנָּה, הֲרֵי זֶה גֵּט.

"הֲרֵי זֶה גִיטֵּךְ אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם", וְהָיָה הוֹלֵךְ מִיהוּדָה לַגָּלִיל, הִגִּיעַ לְאַנְטִיפַּטְרָס וְחָזַר, בָּטֵל תְּנָאוֹ. "הֲרֵי זֶה גִיטֵּךְ אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם", וְהָיָה הוֹלֵךְ מִגָּלִיל לִיהוּדָה, וְהִגִּיעַ לִכְפַר עוֹתְנַאי וְחָזַר, בָּטֵל תְּנָאוֹ.

"הֲרֵי זֶה גִיטֵּךְ אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם", וְהָיָה הוֹלֵךְ לִמְדִינַת הַיָּם וְהִגִּיעַ לְעַכּוֹ וְחָזַר, בָּטֵל תְּנָאוֹ. "הֲרֵי זֶה גִיטֵּךְ כָּל זְמַן שֶׁאֶעֱבוֹר מִכְּנֶגֶד פָּנַיִךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם", הָיָה הוֹלֵךְ וּבָא, הוֹלֵךְ וּבָא, הוֹאִיל וְלֹא נִתְיַיחֵד עִמָּהּ הֲרֵי זֶה גֵּט.

"הֲרֵי זֶה גִיטֵּךְ אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ", וּמֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ, אֵינוֹ גֵט. "הֲרֵי זֶה גִיטֵּךְ מֵעַכְשָׁיו אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ", וּמֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ, הֲרֵי זֶה גֵּט.

"אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן עַד שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ, כִּתְבוּ וּתְנוּ גֵט לְאִשְׁתִּי", כָּתְבוּ גֵט בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ וְנָתְנוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ, אֵינוֹ גֵט.

"כִּתְבוּ וּתְנוּ גֵט לְאִשְׁתִּי אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ", כָּתְבוּ בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ וְנָתְנוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ, אֵינוֹ גֵט. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כָּזֶה גֵּט.

כָּתְבוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ וְנָתְנוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ וָמֵת – אִם הַגֵּט קָדַם לַמִּיתָה, הֲרֵי זֶה גֵּט, וְאִם מִיתָה קָדְמָה לַגֵּט, אֵינוֹ גֵט. וְאִם אֵין יָדוּעַ, זוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ: מְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת.