יורה דעה
סימן ב׳
אִם שְׁחִיטַת נָכְרִי וּמוּמָר כְּשֵׁרָה

שְׁחִיטַת נָכְרִי נְבֵילָה, אֲפִילּוּ הוּא קָטָן, וְאֲפִילּוּ אֵינוֹ עוֹבֵד אֱלִילִים, הַגָּהּ: כְּגוֹן גֵּר תּוֹשָׁב, וַאֲפִילּוּ אֲחֵרִים רוֹאִין אוֹתוֹ.

מוּמָר אוֹכֵל נְבֵילוֹת לְתֵאָבוֹן, יִשְׂרָאֵל בּוֹדֵק סַכִּין וְנוֹתֵן לוֹ, וּמוּתָּר לֶאֱכוֹל מִשְּׁחִיטָתוֹ אֲפִילּוּ יִשְׁחוֹט בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, וְהוּא שֶׁיּוֹדְעִים בּוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ הִלְכוֹת שְׁחִיטָה. וְאִם לֹא בָּדַק לוֹ סַכִּין תְּחִילָּה, אָסוּר לֶאֱכוֹל מִשְּׁחִיטָתוֹ עַד שֶׁיִּבְדְּקֶנּוּ בַּסוֹף. וְאֵין לִיתֵּן לוֹ לְכַתְּחִילָּה לִשְׁחוֹט אֲפִילּוּ כָּשֵׁר עוֹמֵד עַל גַּבָּיו, בְּלִי שֶׁיִּבְדוֹק לוֹ כָּשֵׁר אֶת הַסַכִּין תְּחִילָּה, עַל סְמַךְ שֶׁיִּבְדְּקֶנּוּ בַּסוֹף.

הַגָּהּ: מִי שֶׁשָּׁחַט וְהוֹצִיא טְרֵיפָה פַּעַם אַחַת מִתַּחַת יָדוֹ, אִם לֹא הוּחְזַק בְּכָךְ מוּתָּר לֶאֱכוֹל אַחַר כָּךְ מִשְּׁחִיטָתוֹ. מִכָּל מָקוֹם דָּנִין בָּזֶה לְפִי רְאוּת עֵינֵי הַדַּיָּין בָּאָדָם הַשּׁוֹחֵט. אִם כְּבַר נִכְשַׁל וְרַגְלַיִם לַדָּבָר, מַעֲבִירִין אוֹתוֹ.

מוּמָר לְתֵאָבוֹן שֶׁשָּׁחַט, אֲפִילּוּ נִשְׁבַּע שֶׁשָּׁחַט בְּסַכִּין יָפֶה, אֵינוֹ נֶאֱמָן.

מוּמָר לְתֵאָבוֹן שֶׁשָּׁחַט בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, וְיֵשׁ עִמּוֹ סַכִּין יָפֶה וְשֶׁאֵינוֹ יָפֶה, וְאוֹמֵר שֶׁבְּיָפֶה שָׁחַט, נֶאֱמָן. וַאֲפִילּוּ אִם נִמְצָא בָּשָׂר בְּיָדוֹ, אִם יֵשׁ מוּמְחִין בָּעִיר נֶאֱמָן לוֹמַר "מוּמְחֶה שָׁחַט לִי".

מוּמָר לְהַכְעִיס אֲפִילּוּ לְדָבָר אֶחָד, אוֹ שֶׁהוּא מוּמָר לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים אוֹ לְחַלֵּל שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא, אוֹ שֶׁהוּא מוּמָר לְכָל הַתּוֹרָה אֲפִילּוּ חוּץ מִשְּׁתַּיִם אֵלּוּ, דִּינוֹ כְּכּוּתִי. הַגָּהּ: וּמִי שֶׁאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ בִּשְׁחִיטָה וְאוֹכֵל נְבֵילוֹת בְּלֹא תֵּאָבוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה לְהַכְעִיס, דִּינוֹ כְּמוּמָר לְהַכְעִיס.

מוּמָר לְאֶחָד מִשְּׁאָר עֲבֵירוֹת, אֵין צָרִיךְ לִבְדּוֹק לוֹ סַכִּין, וּלְהָרַמְבַּ"ם צָרִיךְ. וְדַוְקָא בְּמוּמָר לַעֲבֵירָה, אֲבָל מִי שֶׁהוּא פָּסוּל לְעֵדוּת בַּעֲבֵירָה מֵעֲבֵירוֹת שֶׁל תּוֹרָה, אֵין צָרִיךְ לִבְדּוֹק לוֹ סַכִּין אֲפִילּוּ לְהָרַמְבַּ"ם. הַגָּהּ: מִיהוּ אִם הוּא פָּסוּל לְעֵדוּת מִשּׁוּם שֶׁאָכַל נְבֵילוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מוּמָר לְכָךְ, כֵּיוָן שֶׁהוּא חָשׁוּד לֶאֱכוֹל נְבֵילוֹת, דִּינוֹ כְּמוּמָר לְכָךְ.

מוּמָר לַעֲרֵלוּת, דִּינוֹ כְּמוּמָר לַעֲבֵירָה אַחַת. וְאִם אֵינוֹ עָרֵל אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁמֵּתוּ אֶחָיו מֵחֲמַת מִילָה, הֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר יִשְׂרָאֵל כָּשֵׁר.

כּוּתִי הָאִידְּנָא דִּינוֹ כְּעוֹבֵד כּוֹכָבִים.

צְדוֹקִי וּבַיְיתוּסִי, (הֵם הַנִּמְשָׁכִים אַחַר צָדוֹק וּבַיְיתוּס מִתַּלְמִידֵי אַנְטִיגְנוֹס אִישׁ סוֹכוֹ, שֶׁיָּצְאוּ לְתַרְבּוּת רָעָה וְאֵינָם מַאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה), שְׁחִיטָתָן אֲסוּרָה, אֶלָּא אִם כֵּן שָׁחֲטוּ וַאֲחֵרִים עוֹמְדִים עַל גַּבֵּיהֶם, וְגַם בָּדְקוּ לָהֶם סַכִּין. הַגָּהּ: מָסוּר דִּינוֹ כְּמוּמָר, וּשְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה. וְיֵשׁ מַכְשִׁירִין. וְעַיֵּין לְקַמָּן סִימָן קי"ח.

הִתְחִיל פָּסוּל לִשְׁחוֹט וְגָמַר הַכָּשֵׁר, אוֹ שֶׁהִתְחִיל הַכָּשֵׁר וְגָמַר הַפָּסוּל, פְּסוּלָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁהִתְחִיל הַפָּסוּל בְּדָבָר שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָהּ נְבֵילָה, כְּגוֹן בַּוֵּשֶׁט אוֹ בְּרוֹב הַקָּנֶה. אֲבָל אִם הִתְחִיל הַפָּסוּל בַּחֲצִי קָנֶה וְגָמַר הַכָּשֵׁר, כְּשֵׁרָה.

הָיוּ יִשְׂרָאֵל וּפָסוּל אוֹחֲזִין בְּסַכִּין וְשׁוֹחֲטִין, פְּסוּלָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם כָּל אֶחָד סַכִּינוֹ בְּיָדוֹ. הַגָּהּ: שְׁחִיטַת קוֹף פְּסוּלָה.