כלים
פרק ז׳

הַקַּלָתוּת שֶׁל בַּעֲלֵי בָּתִים שֶׁנִּפְחֲתָה פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים, טְמֵאָה, שֶׁהוּא מַסִּיק מִלְּמַטָּן וּקְדֵירָה בְּשֵׁלָה מִלְמַעְלָן. יָתֵר מִכָּאן, טְהוֹרָה. נָתַן אֶבֶן אוֹ צְרוֹר, טְהוֹרָה. מֵרְחָהּ בְּטִיט, מְקַבֶּלֶת טוּמְאָה מִכָּאן וּלְהַבָּא. זוֹ הָיְתָה תְּשׁוּבַת רַבִּי יְהוּדָה בְּתַנּוּר שֶׁנְּתָנוֹ עַל פִּי הַבּוֹר אוֹ עַל פִּי הַדּוּת.

דָּכוֹן שֶׁיֶּשׁ בּוֹ בֵּית קִיבּוּל קְדֵירוֹת, טָהוֹר מִשּׁוּם כִּירָה, וְטָמֵא מִשּׁוּם כְּלִי קִבּוּל. הַצְּדָדִין שֶׁלּוֹ – הַנּוֹגֵעַ בָּהֶם אֵינוֹ טָמֵא מִשּׁוּם כִּירָה. הָרַחַב שֶׁלּוֹ – רַבִּי מֵאִיר מְטַהֵר, וְרַבִּי יְהוּדָה מְטַמֵּא. וְכֵן הַכּוֹפֶה אֶת הַסַּל וְעוֹשֶׂה עַל גַּבָּיו כִּירָה.

כִּירָה שֶׁנֶּחְלְקָה לְאָרְכָּהּ, טְהוֹרָה. וּלְרָחְבָּהּ, טְמֵאָה. כּוּפָּח שֶׁנֶּחֱלַק בֵּין לְאָרְכּוֹ בֵּין לְרָחְבּוֹ, טָהוֹר. חֲצַר הַכִּירָה – בִּזְמַן שֶׁהִיא גְּבוֹהָה שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת, מִיטַּמְּאָה בְּמַגָּע וּבַאֲוִיר. פְּחוּתָה מִכָּאן, מִיטַּמְּאָה בְּמַגָּע וְאֵינָהּ מִיטַּמְּאָה בָּאֲוִיר.

כֵּיצַד מְשַׁעֲרִין אוֹתָהּ? רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: נוֹתֵן אֶת הַשַּׁפּוּד מִלְמַעְלָן לְמַטָּן, וּכְנֶגְדּוֹ מִיטַּמְּאָה בָּאֲוִיר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: נִטְמְאָה הַכִּירָה, נִטְמֵאת הֶחָצֵר. נִטְמְאָה הֶחָצֵר, לֹא נִטְמֵאת הַכִּירָה.

הָיְתָה מוּפְרֶשֶׁת מִן הַכִּירָה – בִּזְמַן שֶׁהִיא גְּבוֹהָה שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת, מִיטַּמָּא בְּמַגָּע וּבָאֲוִיר. פְּחוּתָה מִכָּאן אוֹ שֶׁהָיְתָה חֲלָקָה, טְהוֹרָה. פִּטְפּוּטֵי כִּירָה, שְׁלֹשָׁה שֶׁל שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת, מִיטַּמְּאִים בְּמַגָּע וּבָאֲוִיר. פָּחוֹת מִכָּאן, כָּל שֶׁכֵּן הֵן טְמֵאִים, וַאֲפִילּוּ הֵן אַרְבָּעָה.

נִטַּל אַחַד מֵהֶן, מִיטַּמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָם מִיטַּמְּאִים בָּאֲוִיר – דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר.

עָשָׂה שְׁנַיִם זֶה כְּנֶגֶד זֶה, מִיטַּמְּאִין בְּמַגָּע וּבָאֲוִיר – דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר.

הָיוּ גְּבוֹהִין מִשָּׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת – מִשָּׁלֹשׁ וּלְמַטָּן מִיטַּמְּאִים בְּמַגָּע וּבָאֲוִיר, מִשָּׁלֹשׁ וּלְמַעְלָן מִיטַּמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מִיטַּמְּאִין בָּאֲוִיר – דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר.

הָיוּ מְשׁוּכִים מִן הַשָּׂפָה – בְּתוֹךְ שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת מִיטַּמְּאִים בְּמַגָּע וּבָאֲוִיר, חוּץ מִשָּׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת מִיטַּמְּאִים בְּמַגָּע וְאֵינָם מִיטַּמְּאִים בָּאֲוִיר – דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר.

כֵּיצַד מְשַׁעֲרִין אוֹתָן? רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: נוֹתֵן אֶת הַכַּנָּה בֵּינֵיהֶן – מִן הַכַּנָּה וְלַחוּץ טָהוֹר, מִן הַכַּנָּה וְלִפְנִים וּמְקוֹם הַכַּנָּה, טָמֵא.