נדה
פרק ח׳

הָרוֹאָה כֶּתֶם עַל בְּשָׂרָהּ – כְּנֶגֶד בֵּית הַתּוּרְפָּה טְמֵאָה, וְשֶׁלֹּא כְּנֶגֶד בֵּית הַתּוּרְפָּה טְהוֹרָה. עַל עֲקֵבָהּ וְעַל רֹאשׁ גּוּדָלָהּ, טְמֵאָה. עַל שׁוֹקָהּ וְעַל פַּרְסוֹתֶיהָ – מִבִּפְנִים טְמֵאָה, מִבַּחוּץ טְהוֹרָה, וְעַל הַצְּדָדִין מִכָּאן וּמִכָּאן טְהוֹרָה.

רָאֲתָה עַל חֲלוּקָהּ – מִן הַחֲגוֹר וּלְמַטָּה טְמֵאָה, מִן הַחֲגוֹר וּלְמַעְלָה טְהוֹרָה. רָאֲתָה עַל בֵּית יָד שֶׁל חָלוּק – אִם מַגִּיעַ כְּנֶגֶד בֵּית הַתּוּרְפָּה, טְמֵאָה, וְאִם לַאו, טְהוֹרָה. הָיְתָה פּוֹשַׁטְתּוֹ וּמִתְכַּסָּה בּוֹ בַּלַּיְלָה, כָּל מָקוֹם שֶׁנִּמְצָא בּוֹ כֶּתֶם, טְמֵאָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא חוֹזֵר. וְכֵן בַּפַּלְיוֹם.

וְתוֹלָה בְּכָל דָּבָר שֶׁהִיא יְכוֹלָה לִתְלוֹת. שָׁחֲטָה בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, נִתְעַסְּקָה בִּכְתָמִים אוֹ שֶׁיָּשְׁבָה בְּצַד הָעֲסוּקִים בָּהֶן, הָרְגָה מַאֲכוֹלֶת, הֲרֵי זוֹ תּוֹלָה בָּהּ. עַד כַּמָּה הִיא תּוֹלָה? רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר עַד כַּגְּרִיס שֶׁל פּוֹל, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָרְגָה. וְתוֹלָה בִּבְנָהּ אוֹ בְּבַעְלָהּ. אִם יֶשׁ בָּהּ מַכָּה וְהִיא יְכוֹלָה לְהִגָּלַע וּלְהוֹצִיא דָם, הֲרֵי זוֹ תּוֹלָה בָּהּ.

מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁבָּאת לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמְרָה לוֹ: רָאִיתִי כֶּתֶם. אָמַר לָהּ: שֶׁמָּא מַכָּה הָיְתָה בִּיךְ? אָמְרָה לוֹ: הֵן, וְחָיְתָה. אָמַר לָהּ: שֶׁמָּא יְכוֹלָה לְהִגָּלַע וּלְהוֹצִיא דָם? אָמְרָה לוֹ: הֵן. וְטִיהֲרָהּ רַבִּי עֲקִיבָא. רָאָה תַּלְמִידָיו מִסְתַּכְּלִין זֶה בָּזֶה. אָמַר לָהֶם: מַה הַדָּבָר קָשֶׁה בְּעֵינֵיכֶם, שֶׁלֹּא אָמְרוּ חֲכָמִים הַדָּבָר לְהַחְמִיר אֶלָּא לְהָקֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה, דָּם יִהְיֶה זוֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ" – דָּם וְלֹא כֶּתֶם.

עֵד שֶׁהוּא נָתוּן תַּחַת הַכַּר וְנִמְצָא עָלָיו דָּם – עָגוֹל טָהוֹר, מָשׁוּךְ טָמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי צָדוֹק.